סרט עלילתי על רותי, 55, נאה, אינטלגנטית, מטופחת, ספרנית ומורה ללשון ושמוליק, 55, חוזרים מבית העלמין, שמוליק מודיע שהוא לא חוזר היום הביתה ומאותו רגע חייה מתחילים להתפורר אל מול עיניה.
רותי נשארת לבדה עם בתה אורית, 25 בעלת מראה אסיאתי – ספק מאומצת, אשר מנסה לתמוך בה במשבר אמצע החיים הפוקד אותה, אולם רותי מתכנסת בתוך בכאב שלה ולא מצליחה לשחרר.
רותי אשת הארץ אשר כל חייה טרחה והקפידה על חזות אצילית, נימוסים ושפה תקינה נמוגה אט אט ומאותו הרגע ששמוליק עזב את הבית, היא מנסה להבין ולחקור מדוע הוא בעצם עזב אותה והאם הוא בוגד בה עם חברתה הטובה זואי.
היא מתחילה להזות דברים, לאבד את כושר הדיבור, את היכולת לכתוב בלי שגיאות כתיב ולהתבלבל בשמות ואנשים. היא מתכנסת בתוך עולמה הפנימי כאשר כאב הבדידות מתחיל להתל בה ולאחוז בה. ערב אחד כשהיא לוקחת תשחץ ומנסה לפתור את הערך: "אם האב" היא אינה מצליחה לכתוב את המילה כראוי, מבלי שגיאות כתיב. לבסוף כותבת: "ספתה". מאותו רגע מתחילה רותי להתבלבל בינה לבין עצמה פעמים נוספות. כשהיא מתעוררת בבית זר וכשחושבת שעושים נגדה איזושהי קנוניה ומנסים לתעתע בה מגיע רגע גורלי, בו "בעלה" קורא לה אמא, אז היא מבינה, שבעלה נפטר לפני הרבה שנים, ששמוליק הוא בעצם בנה, זואי היא אשתו ואורית היא העובדת הפיליפינית שלה שלא מרפה ממנה גם ברגעים הכי קשים. מבולבלת ומסוחררת היא נכנסת לחדר האמבטיה ובמבט נוגה, במראה אחת, בחדר זר לה, כאילו בחיים זרים מוחלטים היא מביטה לעצמה במראה לכמה רגעי עצב קטנים. סוקרת בעצבות את הקמטים שעל פניה ומבינה שהיא זקנה בשלושים שנה יותר והדבר היחיד שמוכר לה הם העיניים שלה, שלא השתנו לעולם.
בליווי כתוביות עברית.