מאגר מידע
חקיקה
רישיונות לשידורים
מדרוג תכניות הטלוויזיה
סקרים
מפתח פרסומות
מאמרים
כתבי עת
מחקרים וסקירות
דיונים בתקשורת
מצגות והרצאות
מילון מושגים
חדשות תקשורת
על סדר היום

חדשות תקשורת

יום עיון של הרשות השנייה בנושא סיקור יוצאי אתיופיה בתקשורת




יום עיון של הרשות השנייה בנושא סיקור יוצאי אתיופיה בתקשורת


מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בראשות אוה מדז’’יבוז’’ קיימה אתמול (28.7.15) יום עיון בנושא יוצאי אתיופיה בראי התקשורת והחינוך. המפגש התקיים במעמד ח"כ גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, ח"כ אברהם נגוסה, הגב’’ מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך, מנכ"לי עמותות לחינוך ושילוב של יוצאי אתיופיה, אנשי תקשורת וחינוך יוצאי אתיופיה, עורכי מהדורות חדשות2 וחדשות 10, נציגי זכייניות הטלוויזיה, בעלי ומנכ"לי תחנות רדיו אזורי, ובכירי הרשות השנייה בראשות המנכ"ל בפועל ניר שוויקי. 

בדיון עלו בין היתר נושאים כגון: האם יש צורך בהשקעה באוכלוסיות מיעוט למען שיוויון הזדמנויות, הקושי במציאת אנשי פאנל והקושי באיתור עובדי תקשורת ושדרנים שיעבדו בחברות התקשורת, במיוחד לאור העובדה שבית הגידול המרכזי של יוצאי תקשורת הוא גל"צ אך אין שם יוצאי אתיופיה, הצורך באפליה מתקנת או שעצם הקצאת המשבצות היזומה יוצרת אפליה, ועוד. בתום הדיון הוחלט על הקמת ועדה ציבורית שתציע רעיונות לשילוב יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי.

יו"ר המועצה, אוה מדז’’יבוז’’, בירכה את המשתתפים וציינה את החשיבות הרבה שיש לסיקור ראוי והוגן בכלי התקשורת של אוכלוסיות מיעוט במיוחד בחברה הישראלית המורכבת ממגזרים כה רבים ומגוונים. חלק מרכזי בתפקיד הרשות השנייה הוא לשמור על איזון וגיוון בשידורי הטלוויזיה והרדיו באופן שייתן ביטוי הולם ומאוזן לכלל המגזרים בחברה הישראלית. הרשות השנייה תקים ועדה ציבורית שתציע רעיונות לשילוב יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית בשיתוף עם נציגי המגזר והמשרד לשוויון חברתי.

השרה גמליאל בירכה על היוזמה והחשיבות הרבה שבקיום מפגש חשוב זה,  וסיפרה כי כשהייתה סגנית במשרד רוה"מ יזמה כנס לנשות הקהילה האתיופית שפרצו את תקרת הזכוכית המפגש היה מאוד מרגש ועוצמתי אך אף כלי תקשורת לא הגיע לסקר אותו. כיום כמעט ולא בנמצא בתקשורת סיקור של הקהילה האתיופית בהיבטים החיוביים של הקהילה. למיקוד מבחינת התפיסה התקשורתית יש השפעה אדירה על התפיסה היומיומית והדבר הזה מאוד פוגע ביכולת להגיע לשוויון. במשרדי הפרסום בוחרים דמויות ומוטיבים ומשווקים אותם לציבור ובכך מבנים מציאות גזענית. יש מקום להיות עם ראש פתוח לקלוט את אנשי הקהילה האתיופית לעבודה בתקשורת ולסקר אותם בהיבטים חיוביים. 

ח"כ נגוסה בירך על יוזמת הרשות השנייה לקיים דיון בנושא חשוב זה. לדבריו, כיום חיים בישראל 140 אלף יוצאי אתיופיה ולתקשורת יש השפעה רבה על חייהם באמצעות התדמית שהיא יוצרת לקהילה. ח"כ נגוסה השווה את החברה החרדית בישראל שהינה חברה סגורה ומבודדת שאופי החיים בתוכה בחיי היומיום לא נחשף כמעט בכלל. ואילו לאחרונה כלי התקשורת התחילו לשדר סרטים ותוכנית על החיים האנושיים שיש בחברה החרדית וזה מאוד תרם לחיים של החרדים משום שזה הביא אותם לתוך החברה הכללית ואת זה יש לזקוף לזכות התקשורת. "אני מציע לתקשורת את האתגר לעשות את זה גם בנוגע לקהילת יוצאי אתיופיה השקטה והמופנמת, להיכנס בשקט ובהקשבה להכיר וללמוד את תרבותה וערכיה ולהביא אותם לידיעת הציבור הרחב. יצרו ליוצאי אתיופיה תדמית של אלימים ועבריינים, יש מקרים כאלה אך זה לא הרוב."

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, אמרה כי "מדינת ישראל היא מדינת קולטת עליה משחר ימיה, וככזו היא עשתה לא מעט טעויות כאשר קלטה את העליות השונות. יחד עם זאת צריך להבין שמשרד החינוך לא מכתיב את המציאות והתלמידים מושפעים רבות מהטלוויזיה ומהחינוך שמקבלים בבית ולא להפך. יחד עם זאת התפיסה של מערכת החינוך עברה שינוי ויש כאן תהליך ארוך ומתמשך לשיפור המצב הקיים כיום במערכת החינוך כך שהתלמידים ייחשפו כחלק מתוכנית הלימוד גם לתרבויות ולשונות בחברה הישראלית ובכך להגדיל את המודעות."

חברת המועצה, מרה מרו סנבטו, הציגה סקירה בנושא העלייה מאתיופיה תוך הבאת דוגמאות של סיקור הקהילה בכלי התקשורת השונים. החברה הישראלית, לדבריה, מכירה את עולי אתיופיה בעיקר באמצעות התקשורת, בה הם מוצגים על פי רוב באור שלילי. עליית יהודי אתיופיה מוצגת בתקשורת כעליית מצוקה וכמעט אין התייחסות למניעים האידיאולוגיים, הציוניים והדתיים של העלייה. מה שבולט הוא שיעורן הגבוה משמעותית של דמויות אתיופיות ביחס לכל יתר הקבוצות בהקשרים של אסונות, תאונות, מגפות, שכול ולוויות. זאת ועוד יוצאי אתיופיה יותר נעדרים בתקשורת מאשר נוכחים בה. הם מוצגים כנטל על החברה, כחלשים ומסכנים הדורשים אמפטיה וחמלה, וזאת במקום לקבל סיקור אובייקטיבי.

מנכ"ל טבקה, מר פנטהון אספה דוויט: "לתקשורת יש הרבה מאוד כוח והשפעה בקביעת סדר היום וקביעת תדמיות. אם אומרים לאדם כל יום שיש לו נקודה במצח הוא מתחיל להאמין בזה גם אם זה לא נכון. התקשורת מסקרת הרבה מקרים מבלי לציין מוצא, לעומת זאת אצל יוצאי אתיופיה מציינים בכתבה מוצא ובכך יוצרים ומשמרים את הסטיגמה כלפי יוצאי אתיופיה. על התקשורת להבליט גם דברים חיוביים וליצור תקווה אצל הצעירים יוצאי אתיופיה."

ידיעה קודמת חזרה לעמוד הדובר ידיעה הבאה