מאגר מידע
חקיקה
רישיונות לשידורים
מדרוג תכניות הטלוויזיה
סקרים
מפתח פרסומות
מאמרים
כתבי עת
מחקרים וסקירות
דיונים בתקשורת
מצגות והרצאות
מילון מושגים
חדשות תקשורת
על סדר היום

חדשות תקשורת

עידן חדש לתחרות || הממשלה מתרגלת לכללי הריכוזיות החדשים: עשויה לפסול מתמודדים במרכזי הפרטה (דה מרקר)

מאת: 07:31 אורה קורן (דה מרקר)



רק לפני שלוש שנים כפרו גורמים דומיננטיים במשק בקיומה של הריכוזיות הכלל משקית, אך כיום המאבק בה הוא חלק משגרת העבודה של משרדי הממשלה ■ רשות ההגבלים הקימה יחידה חוצת ענפים לטיפול בריכוזיות - שתידרש להחליט אילו קבוצות עסקיות לא יורשו להתמודד במכרזי הפרטה

האם מוזי ורטהיים, מבעלי שידורי קשת, או אודי אנג’’ל, מבעלי שידורי רשת בערוץ 2, יוכלו להתמודד על הפעלת ערוץ החדשות הייעודי של עידן פלוס - מערך השידורים החינמי שמפעילה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו? ייתכן מאוד שהתשובה שלילית. העניין נדון בימים אלה בין רשות ההגבלים העסקיים למשרד התקשורת, על בסיס הפרק בחוק הריכוזיות העוסק בריכוזיות כלל משקית, שנכנס לתוקף בדצמבר 2014.

רשות ההגבלים אמורה להכריע בשאלה מי לא יוכל להתמודד על הפעלת הערוץ מכיוון שהוא כבר גורם ריכוזי משמעותי, שאם יזכה בהפעלת הערוץ, תעמיק הריכוזיות הכלל משקית ותיפגע התחרות במשק. אמות המידה להחלטתה נקבעו בחוק הריכוזיות, האוסר על השתתפותם של גופים ריכוזיים בהליכי הפרטה ובהליכים להקצאת נכסים של הציבור, למעט חריגים, שיאושרו בוועדה מיוחדת. התחומים שבהם מוגבלים גופים ריכוזיים כוללים מים, אנרגיה, דרכים, תקשורת, שידורים, מכרות ומשאבי טבע אחרים, ותשתית פיננסית ארצית. תחומים אלה מוגדרים תחומי תשתיות חיוניות (ראו תרשים).

ריכוזיות כלל משקית נוצרת כשגורם אחד רוכש אחזקות בכמה ענפים שונים במשק - למשל, אם איש עסקים אחד מחזיק בחברה שעוסקת בהפקת גז טבעי וגם בחברה פרטית לייצור חשמל. הפרק בחוק הריכוזיות העוסק בה נכתב מתוך הבנה שריכוזיות כזאת עלולה לא רק לפגוע בתחרות הכלכלית, אלא גם לסכן את שלטון החוק, ומשום כך את הדמוקרטיה. החשש הוא שהיווצרות של גופים ריכוזיים "גדולים מכדי ליפול" מעניקה להם מנופי לחץ על הממשלה, וכובלת את ידיה בטיפול בדרישותיהם ממנה. המטרה בהוראות החוק היא לא רק להבטיח את התחרות בכל ענף במשק, אלא גם למנוע מצב שבו גורם עסקי אחד ירחיב את דריסת הרגל שלו בשורת ענפים, באופן שיעניק לו עוצמה מופרזת.

רשות ההגבלים הקימה יחידה ייעודית קטנה לטיפול בריכוזיות הכלל משקית, במטרה להאיץ את המענה לפניות רגולטורים בתחום. חוק הריכוזיות קובע כי הפרטה והנפקה של רישיונות או זיכיונות על ידי הממשלה יצטרכו לעבור דרך המסננת של הרשות, שתחליט אם זכייה של המתמודדים בנכס המופרט, ברישיון או בזיכיון לא תעצים את הריכוזיות הכלל משקית, שאותה החוק נועד להחליש.

תעש תיאלץ לעבור שתי משוכות

ברשות ההגבלים קיבלו בחודשים האחרונים פניות בנושא הריכוזיות הכלל משקית גם מרשות החברות הממשלתיות, שבה נבחנו אפשרויות להפרטה חלקית של חברת דואר ישראל, של חברת מקורות ייזום ופיתוח (חברה בת של חברת המים מקורות) ושל החברה לשירותי איכות הסביבה - חברה ממשלתית המטפלת בפסולת מסוכנת. המגעים אמנם נעצרו בעקבות הבחירות, אך הם צפויים להתחדש לאחר שהממשלה החדשה תקבע את עמדתה לגבי ההפרטה.

במכרז להפרטת תעש, שכבר מתנהל, הזכירה רשות החברות למתמודדים כי עליהם לעבור את המשוכה של הריכוזיות הכלל משקית, ולא רק את משוכת הריכוזיות בענף החברות הביטחוניות. ברשות מתכננים להביא את רשימת המתמודדים, שתתגבש עד סוף החודש, לאישור רשות ההגבלים על פי פרק הריכוזיות הכלל משקית בחוק הריכוזיות.

מהפכה במשק

עד לפני כשלוש שנים עוד כפרו גורמים מרכזיים במשק במושג "ריכוזיות כלל משקית", ואילו כיום הרגולטורים כבר עובדים לפיו כעניין שבשגרה. זוהי מהפכה של ממש, שיכולה להפוך את המשק להוגן יותר, ולמנוע את התחזקות הקבוצות החזקות ביותר במשק, שלא יוכלו להגדיל את כוחם עוד יותר באמצעות זכייה בנכסים ציבוריים נוספים.

חוק הריכוזיות (או בשמו הרשמי: חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות), שנחקק ב–2013, הכה גלים במשק בגלל המגבלות שהוא מטיל על מבני אחזקה פירמידליים, ועל רקע הקביעה כי אין לאפשר לבעל שליטה להחזיק בעת ובעונה אחת בנכס פיננסי משמעותי ובכנס ריאלי משמעותי - למשל, בבנק גדול ובחברת מזון ענקית.

חוק הריכוזיות מטיל מגבלות לא רק על גופים במגזר העסקי, אלא גם על רשויות המדינה. פרק ב’’ בחוק, שכותרתו "שקילת שיקולי ריכוזיות כלל משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות", מתייחס למקרים שבהם המדינה מקצה לגורמים שאינם ממשלתיים את נכסי הציבור - למשל, בהפרטה של חברה ממשלתית, או בהענקת זיכיון לשימוש בנכסים של הציבור, כגון כריית מחצבים או שימוש בתדרי שידור. החוק קובע כי במקרים כאלה יש להביא בחשבון שיקולי ריכוזיות ותחרות משני סוגים: ענפיים וכלל משקיים.

2,569 גופים 
ריכוזיים במשק

לפי חוק הריכוזיות, הוקמה הוועדה לצמצום הריכוזיות, שבראשה עומד הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ’’ דיויד גילה. החוק הטיל על הוועדה להכין רשימה של הגורמים הריכוזיים במשק. ברשימה צריכים להופיע כל "גוף פיננסי משמעותי", המוגדר כמי ששווי כלל נכסיו הוא יותר מ-40 מיליארד שקל, או שהוא סולק בעלי היקף פעילות רחב כהגדרתו בחוק הבנקאות; "תאגיד ריאלי משמעותי", המוגדר כמי שמחזור מכירותיו הוא יותר מ-6 מיליארד שקל - והרף יורד ל-2 מיליארד שקל בשווקים שבהם הגוף שולט במונופולים משמעותיים; "גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה"; גורם שהיקף הפעילות שלו בתחום תשתית חיונית עולה על מחצית הפעילות באותו תחום; וגורם שמחזיק בזכויות בארבעה תחומי תשתיות חיוניות או יותר, באמצעות עשרה רישיונות או חוזים לפחות.

הרשימה המלאה פורסמה באחרונה ב"רשומות", ובה יותר מ–200 עמודים. היא כוללת 2,569 חברות ואנשי עסקים - כמה מבעלי השליטה הגדולים במשק ושותפיהם, כמו עידן עופר, פטריק דרהי, אדוארדו אלשטיין, יצחק תשובה, מוזי ורטהיים, לן בלווטניק, אודי אנג’’ל, שלדון אדלסון, שרגא בירן, ליאורה עופר ושרי אריסון (ראו תרשים).

מספרם הגבוה כל כך של הגופים ברשימה נובע מכך שהיא כוללת את כל החברות הקשורות לבעלי שליטה ריכוזיים - לרבות חברות זרות ולרבות חברות קטנות של בעלי השליטה, שאין להן השפעה מהותית אפילו בענף שבו הן פועלות. למשל, ברשימה מופיעות חברות הטקסטיל ורדינון ואופיס טקסטיל. ורדינון נמצאת ברשימה מפני ששרשרת הבעלויות בה מטפסת עד קבוצת אלון. הקבוצה נכללת ברשימה בשל אחזקותיה בתחום הגז והנפט, המוגדר תשתית חיונית - ולכן נכללות ברשימה גם כל החברות הבנות שלה, לרבות ורדינון, שאין לה נגיעה ישירה לגז ונפט. אופיס טקסטיל מופיעה מפני שהיא בבעלותו של אליעזר פישמן, שמצדו נכלל ברשימה בשל אחזקותיו בחברת כלכלית ירושלים ובעיתונים "גלובס" ו"ידיעות אחרונות".

"בחוק יש הגדרה מהי חברה קשורה שצריכה להיכלל ברשימה", אמר בכיר שהיה חבר בוועדת הריכוזיות. "רצינו להבטיח שגם אם לעידן עופר יש חנות נעליים, למשל, הוא לא ישתמש בה כדי להשתלט על תשתית חיונית".

ברשות ההגבלים מונים כמה עשרות קבוצות עסקיות שמחזיקות בתאגידים ריאליים משמעותיים, בגופים פיננסיים משמעותיים ובתשתיות חיוניות. עם הקבוצות בעלות האחזקות הפיננסיות המשמעתיות נמנים חמשת הבנקים הגדולים, חברות הביטוח הגדולות וקבוצות כמו פסגות ואלטשולר שחם. עם הקבוצות שבידיהן אחזקות ריאליות משמעותיות נמנות אי.די.בי, כלל תעשיות, מליסרון, עזריאלי, מפעלים פטרוכימיים, החברה לישראל, אלון, דלק, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל), תנובה וקופות החולים מכבי וכללית.

כיל לא השתתפה בהפרטת נמל אילת

מהנתונים עולה כי 75% מהתאגידים הריאליים המשמעותיים מחזיקים נתח כלשהו בתשתית חיונית אחת או יותר, או משתייכים לקבוצה שיש לה אחזקות כאלה. כמעט מחצית מהם שולטים בתשתית חיונית (כלומר מחזיקים ביותר מ-50% ממניותיה) או משתייכים לקבוצה ששולטת בתשתית חיונית.

"הרשימה מראה בבירור שהממשלה איפשרה לקבוצות אחזקה לזכות במכרזים וברישיונות שהוציאה, והכוונה היא לעצור את זה", אמר הבכיר. הרגולטורים אוהבים להזכיר בהקשר זה איך ניטרלו את השתתפות כיל במכרז להפרטת נמל אילת, אף שהחוק עדיין לא היה בתוקף בתקופת המכרז. "נהגנו כצופי פני העתיד, ודאגנו שהם לא יתמודדו", אמר אחד הרגולטורים.

רשימת הגופים הריכוזיים משתנה עם הזמן, עקב עסקות מיזוג ורכישה הנערכות במשק. למשל, איפקס הוגדרה בנוסח הראשון של הרשימה כתאגיד ריאלי ופיננסי משמעותי, בגלל אחזקותיה בפסגות ובתנובה. באחרונה מכרה איפקס את תנובה, ועתה כבר לא תחול עליה ההגדרה של גוף ריאלי משמעותי. בזכות זאת, היא תוכל לרכוש חברות ריאליות אחרות, בתנאי שלא יוגדרו "תאגיד ריאלי משמעותי", כלומר שמכירותיהן אינן עולות על 6 מיליארד שקל בשנה.

הכתבה פורסמה בדה מרקר

ידיעה קודמת לכל חדשות התקשורת ידיעה הבאה