גופי שידור
ערוץ 2
ערוץ 10
15 שנה לרדיו האזורי
רדיו אזורי
סיפורי ההקמה
הקמת ערוץ 2
הקמת ערוץ 10
הקמת הרדיו האזורי
הפצת שידורים בעבר

הקמת הרדיו האזורי

בחודש דצמבר 1994, פורסמו שבעה מכרזים למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי, בשבעה אזורים מתוך 11 שהוגדרו בחוק. במרס 1995 בחרה מועצת הרשות את הזוכים במכרזים  וב-1 בספטמבר 1995, ערב ראש השנה תשנ"ו, נפתחו לראשונה שידורי הרדיו האזורי בישראל. ארבע תחנות עלו לאוויר בעת ובעונה אחת (ובשידור משותף) בירושלים, בחיפה, בשרון ובאילת. "התחנה ליד הבית שלי" הפכה מסיסמה למציאות תקשורתית חדשה ודינמית.

באותה שנה נוספו שתי תחנות, האחת בתל-אביב והשנייה בבאר-שבע, ופורסמו מכרזים להענקת זיכיונות בשמונה אזורים נוספים. במרס 1996 נבחרו זכיינים באזור תל-אביב והשרון (זכיינים נוספים על אלו שהחלו שידוריהם באותו אזור שנה לפני כן), וכן באזור שפלת יהודה, עמק חפר, העמקים, הסקטור הדתי והסקטור הערבי. בנוסף פורסם מכרז לתחנה נוספת גם באזור חיפה, אך למכרז זה לא הוגשו הצעות. באותה השנה עלו לאוויר ארבע תחנות וב-1997 החלו לשדר שלוש תחנות נוספות (בשרון, בשפלת יהודה ובסקטור הערבי). 

התחנות האזוריות הוקמו מתוקף חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו התש"ן - 1990.  החוק קבע כי התחנות, בפיקוח ציבורי של הרשות השנייה, יופעלו בידי בעלי זיכיון פרטיים וימומנו מפרסומות מסחריות. כמו כן, נקבע בחוק כי תקופת הזיכיון הראשונה היא לארבע שנים ומועצת הרשות השנייה רשאית להאריך את הזיכיון ללא מכרז נוסף לשתי תקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, לפי שיקול דעתה בהתאם לביצועיו של בעל הזיכיון.

בשנת 1998, כחלק מההיערכות לתקופת הזיכיון השנייה, בוצע שינוי בכללי הרשות (השינוי נכנס לתוקף במרס 1999). הכללים החדשים אפשרו לתחנות לאפיין את שידוריהן. מתוך 14 התחנות שהיו קיימות באותם ימים, 12 אופיינו כתחנות אזוריות-קהילתיות ו- 2 כתחנות ייעודיות: תחנה בשפה הערבית בצפון הארץ ותחנה ברוח מסורת ישראל במרכז הארץ.

כחלק מתהליך הייחודיות של תחנות הרדיו האזורי, החלו התחנות לשדר מהדורות חדשות תחת הסכמים פרטניים מול גופי השידור השונים: ערוץ 10 וערוץ 2.  בתחילת דרכן נדרשו התחנות על פי חוק לשדר את מהדורות החדשות מקול ישראל, דבר אשר יצר ניגוד עניינים ועל כן בוצע מהלך אשר בסופו ניתנה לתחנות זכות לבחור באופן עצמאי, בין היתר, האם לשדר מהדורת חדשות בכל שעה עגולה או לא, וכן, האם להפיק את המהדורה באופן עצמאי או שמא לקבלה מספק אחר לפי בחירתה. 

הצלחת התחנות האזוריות נבעה מיכולתן ליצור קהל-מאזינים המזדהה עמן, תוך הצגת "רדיו חלופי" ולא רדיו המחקה שידורים קיימים. לאט, אך באופן עקבי, הצליחו התחנות האזוריות לכבוש את מקומן באוזני המאזינים ולפתח דפוסי האזנה קבועים. לאורך שנות פעילותו שומר הרדיו האזורי על מגמת עלייה בנתוני ההאזנה. באופן כללי ניתן לומר כי תחנות הרדיו זוכות לשיעור גבוה של שביעות רצון בקרב מאזיניהן. ישנן תחנות שבהן שיעור שביעות הרצון גבוה במיוחד.
על אף התחרות עם אמצעי המדיה הרבים המקיפים אותנו: הטלוויזיה, האינטרנט, העיתונות הכתובה והסלולר, ממשיך הרדיו לתפוס את מקומו כמדיום חשוב ומשפיע בחיי היום יום של הציבור הישראלי. הרדיו זמין למאזינים 24 שעות ביממה – בבית, ברכב ובעבודה. באמצעותו אנו מתעדכנים בענייני היום: אקטואליה, חדשות, בידור, ייעוץ ומידע קהילתי. הרדיו מחבר בין האנשים ומחבר אותנו למציאות ולהוויה הישראלית. לרדיו האזורי יש ערך מוסף, המנחה את פעילותו: הרדיו האזורי מהווה צומת מרכזי לתושבי האזור היוצר את המכנה המשותף הרחב ביותר לקהילה המקומית; מאפשר למאזינים, המתגוררים באזור הזיכיון, לקבל מידע בנוגע למתרחש באזורם, לטפח מודעות אזרחית-מקומית גבוהה, תוך חיזוק ערכי הדמוקרטיה וההשתתפות בשיח הציבורי. לוח השידורים של כל תחנה מאופיין בהתאם לקהל היעד שהוגדר באזור, ובכך יוצר הרדיו האזורי אלטרנטיבות וגיוון, בהשוואה לאמצעי התקשורת הארציים. הרדיו האזורי קובע את סדר היום האזורי, עוסק בשאלות ובסוגיות הנוגעות לציבור המאזינים וכך שומר על כוחו וייחודו כמדיה משמעותית ומעצבת אשר מטרתה, בין היתר, לפעול למען הגברת הפעילות אזרחית-חברתית של הקהילה ולמענה.  


מכיוון שתחנות הרדיו האזורי ממומנות ממכירת זמן אוויר, שידור פרסומת מסחרית, ניתן למדוד את שביעות הרצון של ציבור המאזינים גם בהיבטים הכלכליים של עוגת הפרסום. כבר בתחילת דרכו נגס הרדיו האזורי בכשליש מעוגת הפרסום ברדיו. הצלחה המוכיחה כי השוק שנראה לכאורה רווי, היה זקוק לערוץ תקשורת זה. כיום מהווה הפרסום ברדיו כ-6% מעוגת הפרסום הכללית, כאשר נתח פרסום הרדיו האזורי מתוך נתח הרדיו בכלל הינו כ-40% (עפ"י נתוני איגוד המפרסמים לשנת 2006).

לאורך השנים, הגישו התחנות בקשות להארכת זיכיון וזיכיונן הוארך שלוש פעמים, בהתאם לתיקון בחוק הרשות השנייה שאפשר למועצה להעניק תקופת זיכיון שלישית כאמור. הארכות כאמור הוענקו לתחנות שביקשו זאת. תחנת "רדיו 2000" ששידרה לאוכלוסייה הערבית נקלעה לקשיים פיננסיים ובשנת 1998 אף מונה לה נאמן – מפעיל –במטרה לייצבה. בשנת 2000 סיימה התחנה את תקופת הזיכיון הראשונה שלה והיא לא ביקשה להאריכו בתקופה נוספת. לאור זאת, בדצמבר 2000 פורסם מכרז חדש לתחנה בערבית, אך אף קבוצה לא ניגשה. במהלך שנת 2002 פורסם שוב מכרז שבו זכתה קבוצת "רדיו א-שמס", אשר עלתה לאוויר בשנת 2003.

בשנת 2002, בעקבות זיהוי צורך של האוכלוסייה הדתית אשר לא קיבל באותה עת מענה מספק מאזור הזיכיון המצומצם של התחנה הייעודית לציבור הדתי, הוחלט להוסיף אזור זיכיון נוסף למפה (12 במספר). הרשות פרסמה מכרז לאזור החדש, שבו זכתה קבוצת "רדיו קול חי משדרים באמונה" אשר החלה את שידוריה באזור המורחב בינואר 2004.

שנת 2008 התאפיינה כשנת המכרזים של תחנות הרדיו האזורי; מכרזי גל א’ (לאזור חיפה, ירושלים, שרון, גוש דן, דרום, אילת) היו בעיצומם. מרבית תחנות גל א’ עלו לאוויר בהשקה מחודשת עם לוח שידורים חדיש ומעודכן, תוך התאמה לצרכי האוכלוסייה וקהל היעד המתגורר באזור הזיכיון.
מלבד אזור ירושלים, כל הקבוצות שנבחרו במסגרת מכרזי גל א’ הן גם הקבוצות שהפעילו את תחנות הרדיו בטרם היציאה למכרזים. באזור ירושלים נבחרה קבוצה חדשה – ’רדיו הבירה’ – אשר החלה את שידוריה ביום 1.9.2009.
בנוסף, בשנת 2008 הכריעה מועצת הרשות במכרזים לבחירת שני בעלי זיכיון חדשים: האחד באזור איו"ש (אזור 14 – יהודה ושומרון למעט שטחי a ו-b  שבשליטת הרשות הפלשתינית), שם נבחרה קבוצת רדיו"ש שהייתה הקבוצה היחידה שניגשה למכרז (התחנה החלה את שידוריה ביום 20.12.09 ושמה כיום הוא "גלי ישראל"); והשני רדיו ספרדי תורני באזור תיכון (אזור 13 הכולל חלקים מאזור שפלת יהודה, אזור ירושלים רבתי ואזור הנגב), שם ניגשו 2 קבוצות: "קול מבשר" וקבוצת "קול ברמה" – אשר זכתה במכרז והחלה את שידוריה ביום 10.3.09.

במהלך שנת 2008 פורסמו מכרזי גל ב’, לאזורי הזיכיון גליל גולן, עמקים, חפר, גוש דן, שפלת יהודה והשרון. במהלך שנת 2009 נבחרו הקבוצות הזוכות במכרזי גל ב’. בדומה למכרזי גל א’, גם כאן כל הקבוצות שנבחרו במסגרת מכרזי גל א’ הן גם הקבוצות שהפעילו את תחנות הרדיו בטרם היציאה למכרזים, זאת לאחר שמלבד באזור השרון בו התמודדו שתי קבוצות: "רדיו עכשיו" ו"רדיו 99", בכל יתר האזורים התמודדו רק קבוצות יחידות. גם באזור השרון נבחרה כזוכה "רדיו 99" שהפעילה את התחנה בטרם היציאה למכרז.

במסגרת ההליך המכרזי הציעו המציעים מקצה שיפורים בהפעלת התחנות, כפי שמשתקף בהצעות, הן בהיבט התוכני והן בהיבט התפעולי. המציעים הציעו הצעות ששמו דגש על התייעלות, חדשנות ומתן מענה להיבטים קהילתיים ואזוריים, תוך שמירה על נהלי פיקוח פנימי ועל חוקי הרשות השנייה וכלליה. לוחות השידורים החדשים כוללים עיסוק נרחב בנושאים קהילתיים-אזוריים, חברתיים, תכניות ייעוץ והכוונה ושיחות עם מאזינים, קידום התרבות המקומית וגילוי כישרונות צעירים מקומיים, קידום זמרים ואמנים, אקטואליה ארצית ומקומית, ספורט, תרבות ופנאי, דת ומסורת ועוד.

כיום, תחום רדיו ברשות השנייה אחראי על פעילותן הסדירה של 15 תחנות הרדיו האזורי, הקיימות בישראל; 12 תחנות רדיו אזוריות המשדרות לקהל מובחן ומוגדר על פי מיקום גיאוגרפי; 3 תחנות ייעודיות המשדרות לקהל סקטוריאלי (תחנה אחת לקהל דתי, תחנה לקהל חרדי, תחנה לקהל ערבי). בנוסף, מסייע התחום לפעילות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שהוקמה באיו"ש מכוח צו של אלוף פיקוד מרכז, אשר העניקה זיכיון ומפקחת על רדיו אזורי המשדר באיו"ש.


מלבד מנגנוני פיקוח פנימיים שעליהם התחייבה כל תחנה, תחום רדיו מפקח על התחנות, שידוריהן ותפקודן בהתאם לחוק הרשות השנייה וכלליה. 
חלק עיקרי מעבודת הפיקוח של התחום, נעשה באמצעות תלונות הציבור. כל תלונה המתקבלת בתחום רדיו עוברת תהליך בירור על פי אופייה. ברובם המכריע של המקרים, הבירור כולל האזנה לשידור נשוא התלונה, קבלת תגובתה של התחנה לתלונה, ניתוח המקרה ובחינת עמידתו בהוראות המחייבות את בעל הזיכיון. לעתים נדרש בירור עם גורמים נוספים (היועץ המשפטי, המתלונן, תגובת התחנה, או עם מקורות אחרים) לצורך קבלת פרטים חיוניים להשלמת התמונה הכוללת. בסיום הבירור מגבש התחום את חוות דעתו המקצועית על המקרה ונותן המלצות או הנחיות להמשך טיפול כנדרש. המשך הטיפול יכול שיהיה הידברות עם התחנה לתיקון המקרה או למניעת מקרים דומים בעתיד, מתן הנחיות והוראות לתחנה המשדרת, ולעתים לכלל התחנות, או העברתו להליך הפרות.

לצד הפיקוח, רואה עצמו תחום רדיו גם כגורם המפתח את תחנות הרדיו האזורי; פועל למען המטרות והיעדים של תחנות הרדיו האזורי תוך שמירה על האינטרס הציבורי; גורם מתווך מול משרדי הממשלה והכנסת; מקיים שיתוף פעולה הדדי עם התחנות באמצעות החלפת דעות ועריכת שימועים בכתב ובעל פה.

אין ספק כי האתגרים הטכנולוגים החדשים אשר ניצבים בפני הרשות השנייה מחייבים אותנו לאמץ שיטות רגולציה חדשניות; חדירתה של הטכנולוגיה הדיגיטלית לתחום הרדיו היא תהליך בלתי נמנע אשר פותח לפנינו עידן חדש. גם בעידן הדיגיטלי, הרדיו ימשיך להוות שחקן מפתח חשוב ולהוות עבורנו משאב חשוב לצריכת ידע, תרבות חדשות ומוזיקה. תחנות הרדיו האזורי ימשיכו למלא את חזונן וייעודן גם על רקע שינויים בטכנולוגיות השידור: לפנות אל אוכלוסיות האזור ו/או המגזר, לתת מענה לצרכיהן, באמצעות שידור של תכנים כגון חדשות אזוריות, מידע אזורי לציבור, תכניות צרכנות, תכניות שבהן ראשי רשויות באזור עונים לשאלות מאזינים, וכן באמצעות סיקור אירועי אקטואליה, בידור וספורט המתרחשים באזור, אשר לעתים אינם זוכים לחשיפה רחבה בתקשורת הארצית. זהו ייחודו של הרדיו האזורי וזהו כוחו. חשוב לחדד ולשמר זאת דווקא על רקע שינויים טכנולוגיים ושינויים במאפייני צריכת המדיה.

קבצים להורדה
אחוזי האזנה לרדיו
מצגת רדיו כללית
תשדיר רדיו בעברית
תשדיר רדיו בערבית