הסדרת שידורים
החלטות מועצת הרשות וועדותיה
על שולחן המועצה
טיפול בהפרות
טיפול בפרסומות
כתוביות לכבדי שמיעה
דוחות
שומרים על העברית
מכרזים/ דרושים

שומרים על העברית

חופש, חופשה וגם פגרה

מאת: ראומה יצחקי



לכבוד חופשת הקיץ המתקרבת אל קיצה נתהה על קנקנן של המילים המשמשות אותה. 

המושג "חופש" מוגדר במילונים : "חירות, דרור", "מצבו של מי שיכול לפעול כרצונו, או מצבו של מי שאינו אסור או שבוי". נאמר: "עבד משכיל חַבֵּב כְּנָפֶש, אל תמנע ממנו חופש"( בן סירא ז’ כ"ב).

המילה "חופש" מופיעה גם בצירופים כגון "חופש הביטוי", שפירושו הזכות לפעול ולהתבטא בלי התערבות הרשויות, ואצלנו זהו חופש הביטוי של הערוצים המסחריים והרדיו האזורי שאין המדינה מממנת אותם, ולכן הם חופשיים לשדר כל דבר שיש בו עניין לציבור ולמלא את זכות הציבור לדעת. 

בלשון הדיבור היטשטשו התחומים והיום "חופש" משמש במקום "חופשה",למשל,"ביקשתי חופש כדי לסיים את הסידורים". גם חופשת הקיץ של התלמידים בבתי- הספר (בחודשים יולי- אוגוסט ) נקראת בפי כול "החופש הגדול". אך "חופשה" היא בעיקר  תקופה מוגדרת של שחרור מעבודה, מלימודים או מחובה מסוימת. 

יש המגדירים "חופשה" – "פגרה", מקורה של המילה פגרה הוא בארמית (מן השורש פ.ג.ר). במסכת שבת נאמר: "יומא דִמְפַגְרֵי בֵּיה רַבָּנָן"  ופירושו יום שרבותינו היו בטלים בו, יום חופשי. זוהי חופשה לתקופה מסוימת בין עונה לעונה הניתנת לעובד או ללומד: פגרה מלימודים, פגרת בתי המשפט, פגרת הקיץ של הכנסת ועוד. ב"אוצר השפה העברית" של סטוצ’קוב תחת הכותרת "פנאי" מופיעות מילים המבטאות פנאי ובהן: "חופש", "החופש הגדול", "פגרה" ואף "בין הזמנים", זוהי הפגרה של תלמידי הישיבות הגבוהות והישיבות הקטנות מ-ט’ באב עד א’ באלול.

מכאן אנו למדים ששאיפתו הגדולה של האדם לחופש מובילה אותו להרבה חופשות ופגרות.




מאמרים נוספים
1 2 3
הבא