מאגר מידע
חקיקה
רישיונות לשידורים
מדרוג תכניות הטלוויזיה
סקרים
מפתח פרסומות
מאמרים
כתבי עת
מחקרים וסקירות
דיונים בתקשורת
מצגות והרצאות
מילון מושגים
חדשות תקשורת
על סדר היום

מאמרים

חיפוש במאגר מאמרים
טקסט:
מתאריך: עד תאריך:

הטלוויזיה המסחרית – זירת תרבות מרכזית

מאת: מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו



ערוצי הברודקאסט מהווים את הזירה המרכזית של שיח ציבורי ואת המקור המרכזי לתוכן. מנכ"ל הרשות השניה משיב לשרון קנטור

מנשה סמירה
  מנשה סמירה
מאמרה של שרון קנטור, שפורסם לאחרונה בוואלה, מציג תפיסת עולם המבטלת את הצורך ברגולציה של השידורים ובזה למאבק על תוכן איכותי בערוצים הציבוריים-מסחריים (2, ו- 10). מאמר זה מצטרף למאמרים ולכתבות אחרים, בהם מוטחת ביקורת על עבודת הרשות השנייה ויחסה לזכיינים. הטענה העולה מהם היא שאין מקום לשום דרישות תוכן מהמשדר המסחרי, שהרי הוא עסוק בפעילות מסחרית ולא בפעילות תרבותית. תפיסת העולם של הרשות השנייה, כפי שהיא מפורטת בחוק וכפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודתנו היום יומית, דוחה את הטענה הזו מכל וכל.

הגישה הגורסת כי אין מקום למחויבות תוכן בערוצים המסחריים וכי תוכן "תרבותי" אמור הציבור לצרוך "במקום אחר" היא גישה אליטיסטית. התוצאה של קבלת טענה זו עלולה להיות העדרו של היצע תוכן איכותי כלפי רוב הציבור, ובעיקר פגיעה בציבור הנמצא בפריפריה ושהיכולת הכלכלית שלו לצרוך תרבות תמורת תשלום, מחוץ לגבולות המדיה, היא מוגבלת. הציבור הישראלי צופה בטלוויזיה כמעט 4 שעות ביום בממוצע, ומשך הצפייה עולה משנה לשנה. ערוצי הברודקסט בישראל מהווים את הזירה המרכזית של שיח ציבורי ואת המקור המרכזי לתוכן ישראלי. בשונה ממגמות במדינות מערביות אחרות, נתח הצפייה העיקרי בפריים-טיים מרוכז בערוצי הברודקסט. זוהי הזירה הנגישה ביותר והפופולארית ביותר לתוכן מגוון. זהו המקום שבו הצופה הישראלי נחשף למתרחש במדינה, רואה את עצמו ולומד להכיר את האחר.

אין גם שחר לטענה כי הציבור רוצה "רק זבל". ציבור הצופים הוכיח פעמים רבות כי הוא יודע להעריך ומעוניין גם בתוכן איכותי, בדרמות שמספרות את הסיפור הישראלי, בתכניות סאטירה בועטות ובתכניות תעודה ותחקיר נשכניות. האמירות כי "צריך לתת לציבור מה שהוא רוצה" ו "והציבור רוצה רק בידור" הן אמירות פטרוניות שמזלזלות בצופה.

כמייצגי הקול הציבורי חלה עלינו האחריות לומר כי לציבור יש רצונות, טעמים וצרכים מורכבים. אלה באים לידי ביטוי בכל אינטראקציה שלנו עם הציבור: בסקרים שאנו עורכים, בתלונות ציבור המגיעות אלינו, ובמפגשים ציבוריים שאנו עורכים באופן שוטף ועוד. לכן יש חשיבות רבה לשמירה על תמהיל שידורים ולמאבק על הגברת הגיוון התרבותי בשידורים. אין ספק כי הערוץ הציבורי, הממומן מאגרה צריך להיות זה שנושא במרבית האחריות לתכנים אלה, אולם במצב הנוכחי, שבו לא ממלא השידור הציבורי את תפקידו, יש חובה כי המשדרים הציבוריים-מסחריים ימלאו תפקיד מרכזי וחשוב זה בחברה הישראלית. על הרשות השנייה כרשות המפקחת עליהם, מוטלת האחריות לעמידה על מילוי תפקידם.

חשוב לציין שרגולציה שמטרתה הסדרת כללי המשחק והבטחת סטנדרט של איכות בשידורים קיימת במרבית המדינות המערביות. כך בכל מדינות אירופה, באוסטרליה ובקנדה. ישראל בהיבט זה, פועלת בדומה למקובל במדינות אחרות. כאנשי המקצוע, אנו ניצבים בפני אתגר להתאים את הרגולציה לסביבת התקשורת הנוכחית תוך הבנה של מאפייניה הייחודים של החברה הישראלית והתחשבות בהם.

הרגולציה משמיעה את קול הציבור

מספר עקרונות מנחים עומדים בבסיס עבודתנו המקצועית, לאורך השנים, ובעיקר בעת האחרונה: ראשית, התפיסה כי הערוצים הציבוריים-מסחריים הם ערוצים נגישים, בעלי השפעה ודומיננטיות, אשר נושאים באחריות להיצע תכנים איכותי, בעל ערך ציבורי ותרבותי. שנית, התפיסה של חשיבות הרגולציה בשוק המדיה. הרגולציה היא הגורם המשמיע את קול הציבור ומקדם את האינטרס הציבורי, בסביבה שבה שולט האינטרס הכלכלי. מדיה היא לא רק עסק, היא תרבות, היא זירה חברתית. הרגולציה, ובעיקר זו של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא השחקן המרכזי שמעמיד תובנה זו בסדר היום, דואג לקידומה ולמימושה. עקרון נוסף שעומד לנגד עינינו הוא החשיבות של קיום המחויבויות שניתנו בהליך מכרזי, וכמובן החוק והתקנות. עקרון רביעי בעבודתנו הוא הסתמכות על ניתוח השינויים בסביבת התקשורת, המצב הכלכלי, היצע הערוצים והתכניות הניתן לציבור והרגלי צריכת המדיה שלו, כל אלה רלוונטיים ליישום מדיניות התקשורת באופן מקצועי וראוי.

הנחת העקרונות הללו בבסיס עבודתנו, מספקת תפיסת עולם מקצועית, מגובשת ושיטתית. התחרות העזה בין המשדרים, ובמיוחד על רקע המצב הכלכלי הנוכחי, רק מחזקת את הצורך בשמירה על ליבה של תוכן איכותי, מושקע ומגוון.
לאור בסיס העקרונות שעליהם מושתת השקפת העולם הרגולטורית של הרשות השנייה ולנוכח ההשפעה התרבותית והאחריות החברתית המוטלת על הערוצים הציבוריים-מסחריים (2 ו- 10) לא ניתן להיסחף אחר הדימויים המתנשאים המאפיינים את המאמר של שרון קנטור. עבודת הרשות השנייה נועדה להבטיח שהערוצים הציבוריים-מסחריים שבפיקוחה ימלאו כראוי את תפקידה של הטלוויזיה, כלפי החברה הישראלית כולה, ואנו דוחים על הסף את הגישה המשקפת קבוצה "ברנז’אית", שככל הנראה ממילא אינה צופה בערוצים אלה.
 


הוספת תגובה

מאמרים נוספים
1 2 3 4 5 6
הבא