מאגר מידע
חקיקה
רישיונות לשידורים
מדרוג תכניות הטלוויזיה
סקרים
מפתח פרסומות
מאמרים
כתבי עת
מחקרים וסקירות
דיונים בתקשורת
מצגות והרצאות
מילון מושגים
חדשות תקשורת
על סדר היום

מאמרים

חיפוש במאגר מאמרים
טקסט:
מתאריך: עד תאריך:

הרפורמה - ממדיניות של ’טלאים’ להסדרה כוללת

מאת: מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו



מנשה סמירה
  מנשה סמירה

ההצעות וההמלצות של ועדת מרדכי בתחום שידורי הטלוויזיה מובילות אותנו למדיניות חדשה ורצויה. ממדיניות של טלאים, טיפול נקודתי, פתרונות שטחיים וצרים, "מיני" רפורמות למדיניות הסדרה כוללת הנותנת מענה לסוגיות יסוד ומאזנת בין הערכים והצרכים.
הסעיפים העוסקים בשידורי הטלוויזיה שנכללו בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2009 היוו המשך לאותה שיטת טלאים ונמהרות. הקפאתו בשל הנסיבות הפוליטיות הייתה בבחינת "מעז יצא מתוק" בדמותה של ועדת בין משרדית, בנויה מדרג מקצועי נטול פניות פוליטיות ואינטרסנטיות אשר הרחיבה את הבחינה למכלול הנושאים, בשידורי הטלוויזיה.

הנחת העבודה שהתקבלה והולידה את מכלול ההמלצות נגזרה מההבנה שהתהליכים שלובים זה בזה, תלויים במארג גדול שלא ניתן לבודד את מרכיביו. טיפול נקודתי בחלקם ימוטט את המערך כולו. חלק מהסיבות למשבר הנוכחי נובעות מחוסר ראייה כוללת והעדר איזונים ערכיים, תרבותיים וכלכליים בין מערכותיו.

תרומת הוועדה לשיח המקצועי בתחום הטלוויזיה רבה בכך שהיא נותנת מעמד ראוי להשפעתם התרבותית, הערכית והחברתית של שידורי הטלוויזיה המרכזיים בישראל (ברודקסט) ומכירה שהטיפול בהם אינו יכול להתבסס על מודלים כלכליים וכספיים בלבד.

שידורי הטלוויזיה אינם דומים ל"פרוזן יוגורט" או לסלילת כביש מבחינת מיקומם בחברה הדמוקרטית ולכן ההסדרה לגביהם צריכה להיות שונה. סיסמאות כגון "שוק חופשי" ו"תחרות ללא רגולציה" בתחום השידורים מסוכנות לחברה דמוקרטית ובמיוחד לחברה בהתהוות כדוגמת החברה הישראלית. השקפה זו מאפיינת את רוב מדינות המערב, ובמיוחד אלה הרואות צורך "להתגונן" תרבותית (כגון אירלנד, צרפת, קנדה ועוד).
בדיוני הוועדה הובלטה האחריות הגדולה להשפעה המצטברת שיש לטלוויזיה במדינה בה ממוצע הצפייה של אזרחיה עומד על כ 4 שעות ביום וכאשר עיקר הצפייה בשעות הפריים מרוכז בערוצי הברודקסט. אלה מהווים מנוע של חיבור וקשר בין קבוצות שונות ובעיקר בין פריפריה ומרכז. שם נמצא "הביחד הישראלי" העכשווי.

הקביעה לתנאי מינימום בתחום התוכן הכוללים חדשות, הפקה מקורית, הוצאה לשידורים, פלורליזם, הבטחת מעמדו של המפיק והיוצר העצמאי, מגוון שידורים ותמהיל ז’אנרים, הנשענים על התוספת בחוק הרשות השנייה, מבססים את מהותם הערכית של ערוצי הברודקסט החדשים אף שיהיו בעלי רישיון.
עוד נדגיש שההמלצה בדבר ההשקעה הנוספת בהפקות מקור בדומה למודל האירי תגרום להשבחת השידורים ותגדיל את היקף היצירה.

בד בבד הוועדה נתנה דעתה להתכנות הכלכלית ונעשה מאמץ להבטיח אופק עיסקי ארוך וחיובי שיוביל לכניסתם של שחקנים חדשים לתחום והגברת התחרות (המבוקרת) על עיניו של הצופה תוך צמצום הפגיעה בכיסו. כל זאת על ידי מעבר להיתר שידור (רשיון) ארוך טווח, הקלה בנטל הכלכלי כדוגמת ביטול תמלוגים ועוד.
יש להדגיש שגם בתחזית הכלכלית השמרנית והמצמצמת יש מקום לעלייתו של שחקן (ברודקסטר) נוסף כך שההיצע יגבר והיקף ההשקעה הכולל בשידורים ובסוגה העילית יישמר.
הצופה, האזרח יוצא מורווח מהרפורמה המוצעת בהיבט התרבותי והצרכני שכן ההיצע יגדל אולם התחרות האמיתית תהיה על איכות התוכן.

הפצת השידורים הדיגיטליים על ידי הרשות השנייה (D.T.T) תאפשר קליטה של 5 ערוצים פתוחים בעלות חד פעמית נמוכה ובאיכות גבוהה. מערכת זו תאפשר בשנת 2012 להוסיף ערוצים מרכזיים חדשים שיקבלו רישיון, ויספקו תוכן מגוון ואיכותי כנדרש בחוק.
במקביל יוכלו הפלטפורמות הרב ערוציות להציע לצופים חבילות מגוונות, מותאמות ומוזלות יותר על מנת לשמור על לקוחותיהם. בצד מהלך זה יתאפשר להן לשדר תשדירי פרסומת באופן שייקבע החל מ 2012, ואף יזכו בדמי מעבר מהערוצים הפתוחים שישודרו באמצעותם. הפחתת התמלוגים בשנת 2012 יאפשר להם השקעה מוגדלת בתוכן המוצע לצופיהם.

כזכור בחוק ההסדרים נקבע שעם מתן האפשרות לשידור פרסומות בכבלים ובלווין יש להציע חבילה צרה ומצומצמת. המשמעות הכלכלית של כפיית חבילה זו בתקופה הקרובה קשה ועלותה גבוהה לאין שעור מ"הפיצוי" הצנוע שהיו זוכים לו באמצעות הפרסומות.
הדחייה מאפשרת לפלטפורמות להציע חבילות מגוונות וסבירות מבחינת עלותן וההיצע לציבור.

מסר חשוב בעיני המהווה תנאי להצלחת המהלך כולו הינו סנכרון בין המערכות וניהול התהליכים השלובים בראיית על מערכתית כוללת.
ההמלצה בדבר הקמת גוף רגולטורי אחוד (רשות לתקשורת או ברית המועצות) המסדיר את המערך כולו ומכין את השטח לכל השינויים ובעיקר לקראת שנת המפנה היא שנת 2012, היא המלצה מרכזית שלה שותפים כל הצדדים המעורבים.
לגוף חדש זה משימות כבדות של ניהול רפורמה וכן השלמת הנושאים שעדיין לא טופלו כגון עידן  ההתלכדות, IPTV, טלוויזיה חינוכית ואף רשות השידור, ועוד.

"ויפה שעה אחת קודם" – מהלכים אלו בנויים כפירמידה, יש חשיבות ליצירת התשתית המבנית ולאחריה קביעת הכללים, הטמעת הפרסומות והתאמתם לפלטפורמות השונות, בלוח זמנים מובנה. הצעד הראשון הוא ביצוע "הליך חקיקה" וככל שיוקדם תובטח הצלחת התהליך כולו.
סיכויי ההצלחה גבוהים שכן מארג ההמלצות נותן מענה למשבר הקיים ונשען על ערכים מוסכמים על ידי מרבית השותפים, בהיבטים תרבותיים חברתיים וכלכליים.

גרסה מקוצרת של המאמר פורסמה ב"גלובס" ביום 16 במרץ 2009.


הוספת תגובה

מאמרים נוספים
1 2 3 4 5 6
הבא