מאגר מידע
חקיקה
רישיונות לשידורים
מדרוג תכניות הטלוויזיה
סקרים
מפתח פרסומות
מאמרים
כתבי עת
מחקרים וסקירות
דיונים בתקשורת
מצגות והרצאות
מילון מושגים
חדשות תקשורת
על סדר היום

מאמרים

חיפוש במאגר מאמרים
טקסט:
מתאריך: עד תאריך:

התנהלות התקשורת במלחמה – עניין לרגולציה משותפת

מאת: אילת מצגר, מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו



בשבועות שעברו מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, דנו לא מעט באופן סיקור האירועים על ידי התקשורת, ובמיוחד האלקטרונית. יש הטוענים, כי התקשורת סיקרה באופן "חושפני" מדי, תוך פירוט יתר של הפגיעות בעורף ושל פעילות צה"ל בחזית. לצד אלו, יש הסבורים, כי התקשורת מילאה את תפקידה נאמנה ונהגה כראוי למדינה המקדשת את הדמוקרטיה. כמו בנושאים רבים הקשורים לסוגיות המורכבות של אתיקה עיתונאית ותפקיד הטלוויזיה בחברה המודרנית, אין תשובה חד משמעית לשאלות שעלו, ושוודאי עוד תעלינה בהקשר זה.

בסקר שביצעה הרשות השנייה בתקופת המלחמה כדי לבדוק את תחושות הציבור בנושא, עלו ממצאים מעניינים, המעידים שהציבור מגלה עמדה אמביוולנטית. רוב גדול של הציבור (למעלה מ-85%) מסכים שתפקיד התקשורת הישראלית במצב מלחמה הוא "לקחת חלק במאמץ הלאומי ולשמור על המורל", ו"לדווח בצורה פטריוטית ואוהדת בישראל". עם זאת, שיעור ניכר מהציבור מאמין גם שעל התקשורת "לדווח בצורה האובייקטיבית ביותר שאינה מוטה לשום צד" (74%), "לשמור בעת מלחמה על חופש הביטוי" (64%), ו"לתת במה לדעות שונות" (70%).

 

כעולה מהנתונים, חלק לא מבוטל מהציבור, כפי הנראה, מצפה מהתקשורת למלא במקביל שני תפקידים, שאינם עולים תמיד בקנה אחד: לשמור על מורל העם ולגלות פטריוטיות למדינה, אך בלי לזנוח את ערכי חופש הביטוי והאובייקטיביות העיתונאית.

 

על רקע עמדות הציבור מתקיים דיון ער במעגל השיח המקצועי בשאלות של הסדרה תקשורתית. לצד אלה הקוראים לקביעת כללים חדשים לסיקור חדשותי בזמן מלחמה, יש המתנגדים לכך נחרצות. הטוענים נגד קביעת מסגרת רגולטורית מחזיקים בדעה, שיש מקום לתת לאנשי המקצוע להפעיל את שיקול דעתם בסיקור האירועים, ולעשות שימוש בכלים המקצועיים שרכשו. כך פעלו מערכות החדשות בערוצי הטלוויזיה המרכזיים במהלך המלחמה, כשאנשיהן נדרשו לקבל החלטות כבדות משקל ואף גורליות בעניין תוכן הסיקור והשידור מדי יום, מדי שעה ולעתים מספר פעמים בשעה.

 

יש קסם לא מבוטל בטענה שמסגרת הסדרה רופפת, המעניקה מרחב גמישות להחלטות המערכתיות, מגינה על הפלורליזם התקשורתי ובסופו של דבר על הדמוקרטיה. עם זאת, במציאות הטכנולוגית של עולם התקשורת המודרני, שבו מגוון פלטפורמות וערוצים (אינטרנט, ערוצי שידור זרים, מספר ערוצי שידור ישראליים), תחרות קשה על ראשוניות הדיווח ודרישה ציבורית להתעדכן בזמן אמת ובפירוט, יש לקחת בחשבון שהחלטות מערכתיות אלו הופכות קשות בהרבה משהיו בעבר. ואגב כך, אל לנו לשכוח כמובן את מחירה של טעות במצב חירום ביטחוני כמו זה.

 

נשאלת אם כן שאלת הצורך בקביעת מסגרת רגולטורית להתנהלות תקשורתית בזמן מלחמה. דווקא נושא טעון ומורכב זה ראוי ל"רגולציה משותפת", שבה ההסדרה לא נקבעת באופן חד צדדי על ידי הרשות המפקחת, אלא כתוצר של דיון והסכמה בין הרגולטור לבין הגורמים המקצועיים בשוק. הצבא צריך להיות שותף לשיח זה, גם משום שלמדיניות התקשורת והצנזורה שלו תפקיד מפתח בהבנת הדברים ובגיבוש הסיקור העיתונאי.

 

הסוגיה הראשונה על סדר יומו של דיון כזה היא שאלת הצורך בקביעת כללים או קווים מנחים לפעילות עיתונאית בעת לחימה. אם המסקנה תהיה חיובית, יש לדון במידת העומק והפירוט הנדרשים ולאחריה לגבש את הקווים המנחים. 

 

שיח זה כבר החל לפני כשבוע במסגרת דיון שקיימה מועצת הרשות השנייה. בדיון סגור שהתקיים סביב שולחן עגול הביעו עיתונאים, עורכים ראשיים של הערוצים, כתבי חדשות, נציגי צה"ל ונציגי תושבי הצפון את עמדותיהם בנושא. הדיון חשף עד כמה השאלות שעל הפרק אינן פשוטות כלל ועיקר. ייתכן שאין בנמצא "פתרון בית ספר" לנושא, אך יש להמשיך בתהליך הבירור עד תומו.


הוספת תגובה

מאמרים נוספים
1 2 3 4 5 6
הבא